בשמו של אדיר חבוי בגאווה לא מבוטלת צירוף של המילים מיוחד במינו, האחד והיחיד. לאדיר יש ביקורת על כל דבר. על כל דבר יש לו מה להגיד, ותסמכו עליו שהוא יאמר זאת בביטחון רב, גם אם זה לא נחמד במיוחד (הכל בטוב טעם כמובן). תשע שנים במחיצתו של אדיר הן חוויה מרתקת, ללא ספק. אדיר תמיד מחייך. אף פעם לא תהיה משועמם כשאתה בסביבתו. כל משפט שהוא מוציא מהפה יש לחן ומיד הופך לשיר חדש או המנון לכיתה. בסה"כ אדיר הוא ילד "מגניבקול" ו"מהממיק"."חודה" הייתה הכרס שלו עד שהוא נפטר ממנה בסוף כיתה ח'. אי אפשר לדבר על אדיר בלי להזכיר את יכולת הציור המופלאה שלו. תופעת טבע ממש. כולנו מחזיקים לו אצבעות שיהיה אמן גדול, מפורסם ועשיר כמובן. אדיר ושיראל הם גוף אחד. אי אפשר לתאר את אדיר בלי להזכיר את שיראל, ולהיפך. אף אחד (כולל המורות) לא מבין איך אפשר להיות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע עם אותה ילדה ולא להתחרפן. אדיר מוכיח לנו שהוא לא מתחרפן (בעצם, הוא כן אבל בלי שום קשר אליה). לבסוף מספר משפטים בעזרתם תוכלו להבין את תופעת הטבע - אדיר מזרחי: פאשן, בטוב טעם, פיגוזי, צחוקים וזה, XDXD.
