תלמידי היקרים, בוגרי מחזור כ"ד,
נועה, דודו, אלי, איה, רוני, יובל, יונתן, עמליה, שירי, אלכס, נועה, עדי, ליבנה, טליה, אנה, טל, נועה, חן, אבינעם, הגר, מיקה, טל, תומר, אורו, יואב, נעמה, אדי, אסף, נעמה, מיקה, נמרוד, אוריאן, ים, יונתן, ענת, נועה, כרמל, רוני, עומר, לני, מרים, קמי, שלי, אדיר, גיא, גוני, דניאל, אמבר, גל, איל, יובל, דוד, יובל, שיראל, מאיה, עידו, מאי.
ברגעים אלה ממש אתם עומדים לפני –
יפים מתמיד,
גאים מתמיד ,
ונרגשים מתמיד.
זהו. הגעתם לקו הגמר !
הדרך אליו לא הייתה קלה,
לא מובנת מאליה,
רצופה עליות ומורדות.
במעמד משמעותי זה של פרידה מכם, יהיה זה לא נכון בעיני שלא לציין את המורכבות אשר אפיינה את מערכת היחסים שלנו כצוות חינוכי איתכם על מכלול היבטיה.
חשוב לי מאוד לציין זאת דווקא משום המהפך המרשים שחל בכם, ואשר הביא את ההתנהלות שלכם בביה"ס, עם המעבר לחטיבה אך בעיקר בשנתכם האחרונה, למעוררת השתאות והערכה.
התבגרתם, הפנמתם, הבנתם, רציתם, לקחתם אחריות, הנעתם את עצמכם קדימה לעבר המטרה – ויכולתם לה!
בעוד רגע קט, מסתיימות להן 9 השנים שלכם ב"אמנויות" ואתם עומדים לצאת לתחנה הבאה במסע חייכם, היו אלה שנים המלאות בכל מכל – חברות, אהבה, למידה, שמחה, צמיחה לצד קונדסות, שובבות, כעס, עצבות, ולעתים התנסות מוקדמת בפרידה!
אתם לוקחים עימכם זכרונות של כל מיני רגעים –
רגעי הצלחה,
רגעי כישלון,
רגעים עצובים,
רגעים שמחים,
רגעים מאושרים,
רגעים מיוחדים.
באותה העת אתם גם משאירים לנו כאן מתוככם זכרונות של רגעים...
בשמי, ובשם הצוות החינוכי שלי רוצה לומר לכם –
כי תמיד אבחר לזכור את הרגעים היפים,
הגדולים,
המרגשים,
אלה שעשו אתכם למי ולמה שאתם היום.
אוהבת אתכם